פסק דין
1. התובע תבע מהנתבעת, חב' "נטויז'יון", פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין התנהלותה כלפיו, כפי שפורטה בכתב התביעה.
2.ההתקשרות בין הצדדים החלה בשנת 2,000, ובמהלך השנים הזמין התובע אצל הנתבעת שירותי טלפון ואינטרנט.
נושאי המחלוקת העיקריים הם:
א. חיובו של התובע, בתקופה מינואר עד אוקטובר 2008, בדמי מנוי קבועים עבור שירותי טלפון.
ב. ניתוק שירותי האינטרנט לתובע, בחודש ספטמבר 2010.
ג. חיובו של התובע בדמי מנוי קבועים עבור שירותי אינטרנט, במשך כשלושה חודשים, בשנת 2011, למרות שהתובע הודיע לנתבעת בכתב שברצונו להתנתק משירותיה.
3.בעניין שירותי הטלפון, אין מחלוקת כי בעבר (בשנת 2003 או 2006), הצטרף התובע, לתקופה מוגבלת, לתכנית של שירותי טלפון, אך לאחר מכן ביטל התקשרות זו.
הנתבעת טענה כי ביום 3.12.07 התקשר אליה התובע וביקש להתחבר שוב לשירות טלפון שלה, במסגרת תכנית שנקראת "יעדים נבחרים במחיר מוזל", ובהתאם לכך חייבה אותו הנתבעת בדמי מנוי קבועים עבור שירותי טלפון. ההתקשרות הנטענת תועדה בפלט מחשב של הנתבעת, המוצג נ/ 1. באוקטובר 2008 ביקש התובע לבטל התקשרות זו, והיא בוטלה כבקשתו (סכום החיוב בגין שירות זה, עבור כעשרה חודשים, הסתכם ב- 27 ₪).
התובע טען כי הרישום שבמוצג נ/ 1 אינו נכון, וכי הוא לא התקשר כלל אל התובעת במועד שנרשם שם, או בכל מועד מאוחר יותר, ולא ביקש מעולם להצטרף שוב לתכנית של שירותי טלפון. אין מחלוקת כי הנתבעת גבתה מהתובע את הסכום של 27 ₪.
4.בעניין שירותי האינטרנט: בסביבות חודש מאי 2011 הסתיימה "תקופת הקפאה" של מנוי שירותי האינטרנט של התובע, עניין שיפורט עוד להלן.
עם סיום תקופת ההקפאה "הפשיר" המנוי של התובע, ועל כן חייבה אותו הנתבעת בדמי מנוי קבועים עבור שירותי האינטרנט, עד חודש אוגוסט 2011, שאז הסתבר שיש מחלוקת בין הצדדים בעניין המשך ההתקשרות ביניהם למתן שירותי אינטרנט. התובע טען כי הוא דרש, עוד בחודש אוקטובר 2010, להתנתק משירותי הנתבעת לחלוטין, ועל כן סירב לשלם את דמי המנוי הקבועים, בסך 344 ₪, שבהם חוייב עבור כשלושה חודשים, עד ראשית אוגוסט 2011.
5.בהליך גישור שהתקיים בין הצדדים ויתרה הנתבעת על החוב שבמחלוקת, לגבי שירותי האינטרנט. במסגרת הגישור לא הושגה הסכמה מלאה בין הצדדים, ועל כן התקיים הדיון בתביעה, ביום 13.6.12.
בדיון בביהמ"ש אישרה נציגת הנתבעת כי לדידה של הנתבעת, חובו של התובע אופס, ואין לה כל דרישות ממנו.
התובע, מצידו, היה מוכן לוותר על כל טענה כלפי הנתבעת, לגבי החזרים כספיים בגין מערכת הקשרים שהיו בין הצדדים, וזאת על מנת "להגיע אל העיקר", בתביעתו כנגד הנתבעת (בעמ' 5 לפר').
אין איפוא צורך לדון במחלוקת שהיתה בין הצדדים לגבי חיובים או זיכויים ספציפיים בקשר לשירותים שהתובע קיבל מהנתבעת בתקופת ההתקשרות ביניהם.
6.עיקר התביעה, לדידו של התובע, נסב על שני נושאים: ניתוק שירותי האינטרנט ביום
19.9.10; אי-הביצוע של ניתוקו המלא משירותי הנתבעת, בניגוד לדרישתו לבצע ניתוק זה.
7.התובע טוען כי ביום 19.9.10 ניתקה אותו הנתבעת, ללא התראה, משירותי האינטרנט, וכתוצאה מכך הוא נותר, במשך ארבעה ימי עבודה, ללא אפשרות של גישה לאינטרנט, לרבות תקשורת במייל; נגרם לו נזק כבד בקשריו עם לקוחותיו (התובע הוא יועץ מס); והוא נזקק להשקעה של משאבים רבים כדי לשחזר חומר, לרבות תכתובות-מייל. בגין מרכיב זה של התביעה תבע התובע פיצוי בסך 8,000 ₪.
מנגד טוענת הנתבעת כי היא לא ניתקה את התובע משירותי האינטרנט ביום 19.9.10, אלא רק ביום 26.9.10, ובאותו מועד אף חזרה וחיברה אותו לשירותי האינטרנט, ולמחרת,